ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
29609-06-11
08/11/2012
|
בפני השופט:
עינת רון
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד נדב רייכמן
|
הנתבע:
ויאצסלב פלוטניקוב עו"ד שילה דורפמן
|
גזר דין |
לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק בכך שבמועדים שונים בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2010, התקשר למכשיר הטלפון הנייד של אשתו שחיה אותה עת בנפרד ממנו וזאת בניגוד לרצונה.
מדובר היה בתשעה עשר תאריכים שונים בחודשים אלה כאשר בכל אחד מהמועדים בוצעו מספר שיחות אל המתלוננת - החל בשיחה אחת וכלה בעשרים וארבע שיחות - כמפורט בכתב האישום.
ייאמר כבר עתה וכפי שפורט בהרחבה בהכרעת הדין כי טענותיו של הנאשם כי התקשר למעשה אל בתו ולא אל אשתו והיא עשתה פעולת "עקוב אחרי" מהטלפון של הבת אל המכשיר שלה - נדחו מכל וכל, מה גם שהנאשם עצמו שינה גרסתו שלו לגבי טענה זו שלו לאחר שהובאו ראיות התביעה, לרבות נציג חברת התקשורת אשר זומן להעיד אודות הרשומה מוסדית שהוגשה באשר לנתוני התקשורת ולמעשה זומן להעיד בשל אותה טענה של הנאשם.
בטיעוניה לעונש הדגישה התביעה את התדירות הרבה שהיתה בהטרדותיו של הנאשם את המתלוננת בעודו שוהה בכלא ומרצה עונש מאסר בגין איומים שהופנו כלפי אותה מתלוננת.
התביעה הדגישה כי כל ההתקשרויות אל המתלוננת נעשו בניגוד לרצונה וכפי שהעידה בבית המשפט אלה לא פסקו עד עצם יום עדותה בבית המשפט.
הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו , הכחיש אותם מכל וכל ובכך לא מנע את עדותה של המתלוננת ואף לא את עדותו של נציג חברת התקשורת וסוף דבר לאחר מכן שינה גרסתו ואת טעמי כפירתו. לו נשמעה דעתה של התביעה, היה מקום לחייב את הנאשם בהוצאות נציג חברת התקשורת בשל דרך התנהלותו בהליך זה.
התביעה ציינה כי הנאשם לא הרפה מן המתלוננת והמשיך להטרידה באשר לאורחות חייה ומעשיה עד כי הדבר גובל באיום ממש.
לטעמה של התביעה מתחם הענישה הראוי למעשים מעין אלה הוא בין מספר חודשי מאסר לריצוי בפועל לשמונה עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל.
התביעה הדגישה את עברו הפלילי של הנאשם ואת הרשעותיו הקודמות מתוכו הקשורות אף הן למתלוננת וציינה כי מאחר שהנאשם הוא בעל עבר פלילי ומאחר שלאור העבירות שביצע כלפי המתלוננת בעבר וממשיך לבצע גם בהווה, הרי שהוא מהווה סיכון כלפיה ועל כן לטעמה של התביעה יש לגזור עליו את הדין ברף הגבוה של מתחם הענישה.
בצד עונש זה, עתרה התביעה להטיל על הנאשם עונש מאסר מותנה וכן לחייבו בפיצוי למתלוננת.
ב"כ הנאשם ציינה כי מדובר בעבירות שנעברו על פני חודשיים בלבד וכי אין המדובר, כפי שגרסה התביעה בפגיעה בתא המשפחתי כיוון שהנאשם והמתלוננת נפרדו כבר בשנת 2003 ואינם מנהלים תא משפחתי קרוב לעשר שנים וכי בליבת הענין הקשר שבין הנאשם לבין בתו.
עוד הדגישה ב"כ הנאשם כי מאז ביצוע העבירה חלפו כשנתיים ימים וכי אין המדובר במעשים שהם ברף הגבוה של העבירה.
ב"כ הנאשם הדגישה כי אף לדברי המתלוננת הנאשם הוא אב טוב ודואג לבתו. היא הוסיפה כי עתה לאחר שחרורו מן הכלא הוא השתלב בעבודה חדשה ואף הגישה לעיון ביהמ"ש הסכם התקשרות בענין זה.
על מנת לאפשר לנאשם להמשיך בקשר הטוב והאמיץ עם בתו ועל מנת לאפשר לו להמשיך בהשתלבותו בחיים הנורמטיביים, ביקשה ב"כ הנאשם שלא להטיל עליו עונש שמשמעותו היא שליחתו אל מאחורי סורג ובריח.
בדברו האחרון הביע הנאשם התנצלות וציין כי אינו מעוניין בקשר כלשהו עם המתלוננת, אלא בקשר עם בתו בלבד.
מגיליון המרשם הפלילי ומפסקי דין קודמים עולה כי בעברו של הנאשם שלוש הרשעות קודמות כדלקמן:
בתאריך 6/1/08 הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות, מעשה מגונה, איומים והיזק בזדון.
כל המעשים נשוא עבירות אלה כוונו כלפי המתלוננת - אשתו.
הצדדים הסכימו כי הנאשם יופנה אל שירות המבחן ולאחר מכן יבואו בדברים לענין עונשו. סוף דבר לא הגיעו לענישה מוסכמת, ברם התביעה עתרה להטיל עליו שישה חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות.